ההיסטוריה של הקליגרפיה הסינית

מאסטר צ'י באי שי

קליגרפית זן

קליגרפיה בדרך הלב

קליגרפית רחוב בסין ויפן

קליגרפיה קיסרית

כתיבת פואמות בקליגרפיה

 

 

 

 

מתי החלה הקליגרפיה הסינית זו שאלה מורכבת , שכן אין בנמצא דיווח היסטורי

מהימן על כך . האגדה מספרת שהקיסר הצהוב הוא זה שהמציא את הכתב הסיני

. לפני 4600 שנה

הממצאים הראשונים של הכתב התגלו ככתובות על עצמות נבואה ששימשו לטקסים

של האורקל . צורה נוספת של כתיבה התגלתה על כלי קרמיקה . הכתיבה בשני

.המקרים פשוטה ומתארת סימנים מוסכמים עתיקים ולא מילים מורכבות

 
 
     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכתיבה על עצמות התקיימה בעיקר בזמן שושלת שאנג שבה התקיימה מסורת
. שלמה ומערכת אמונות העוסקת בחיזוי ,יעוץ , והכוונה של הרוחות העליונות
הכתיבה נעשתה בדרך כלל על גבי שריון צב או חיה אחרת ובחירת השריון הנכון
מתוך כמה , היה מבשר שפע והצלחה או כישלון ביחס לשאלה שנשאלה. הסמלים
.נחרטו על גבי השריון ונתנו תשובה לשאלה שנשאלה בכל תחום אפשרי
שיטה זו התקיימה עד שנת 1899 לפני הספירה ( שושלת צינג). בהמשך תקופת
השושלת הזו החלו לכתוב על כלי ברונזה ופעמונים שהם ביטוי לעוצמה במסורת
. הסינית . הנושאים היו תיאורי מלחמות , חוזים , חקלאות והיסטוריה
שיא הביטוי היה ציור וכתיבה על כלי קיבול גדולים מברונזה מעוטרים במסכות
.דרקונים , ירח ושמש

 

 
 
     

 

 

 

 

 

 

 

 

בזמן שושלת צין   ,( 200 לפני הספירה) החלו לאחד את הכתב לפורמט קבוע ואנכי . בזמן זה נקבעו
גם כללי הכתיבה שהם משמאל לימין ומלמעלה למטה .למרות השלטון הקצר של השושלת , תקופה
זו חשובה ביותר להתפתחות הקליגרפיה בשל הכללים והסדר של הכתיבה . סגנון הכתיבה נקרא
כתב החותמות הגדול או הקטן . הכתיבה נעשתה על עץ , בד או נחרטה על אבנים , לוחות ואבני גייד
. סגנון הכתיבה הזה משמש עד היום לחריטה בחותמות אבן. סגנון הכתיבה הזה נקרא זואן שו

 

 
 
 
zuan shu- כתב חותמות
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בזמן שושלת חאן(206 לספירה עד 220 אחרי) החלו לכתוב כיתובים אישיים ולהעתיק כתבי
קודש כאי צינג , וטאו דה צינג של לאו דזה . בתקופת שושלת חאן החלה פריחה של אמנות
הקליגרפיה אשר השאירה חותמה במספר גדול של קליגרפים משפיעים וחשובים. אף שרבים
וחשובים מהם אינם ידועים בשמם, בגלל שלא נהגו לכתוב את שמם על היצירות. בתקופה זו נקבעו
שמונה סגנונות כתיבה אשר שימשו למבחני פקידות בחצר הקיסרות .הסגנון החשוב ביותר נקרא לי
שו . הוא מובנה , פשוט ,אלגנטי מעוצב ויפה . הכתב הזה נקרא גם כתב הפקידים שכן הוא מרובע
ופחוס ועד היום נחשב לפופולארי בסין . אמני קליגרפיה סינים עכשוויים מתמחים בו כאבן יסוד
.לכתיבתם

כתב זה מבטא משמעת עצמית , שמירה על כללית נוקשים , שליטה בקשר מוח יד מכחול , דיוק ומתן

.משקל שווה לסימניות

 
 
 
Li shu - כתב הפקידים
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המאסטרים החשובים בתקופת שושלת האן התמחו בעיקר בסגנון הזואנג שו, כתב החותמות
ובסגנון החשוב לי שו - ביניהם tsui yuan ,Zhang zhi , zhong yao , tsui xi , הוא זה אשר החל לפתח
סגנון כתיבה חופשי . זהו כתב רץ , חופשי ומהיר שבו גודל הסימניות והפרטים מאבד ממשמעותו
ומה שמוביל הוא הלך הרוח של האמן . בסגנון זה מבטא האמן שליטה , עניין , זרימה , יציאה מתוך
הגבולות אל מרחב פתוח של ביטוי.
סגנון הכתב הרץ והחופשי הוציא את הקליגרפיה הסינית מתוך התבנית הברורה של הכללים והחוקים
הנוקשים , מתוך הצורך לבטא סדר מאורגן אל ביטוי שהוא יותר אומנותי , תקיף ונסוג , רך וקשה,
משחק משתנה בפרופורציות , ביטוי שהוא יותר רגשי במהותו.
סגנון הכתב Tsao shu נקרא באנגלית Grass script

  
כתב חופשי Tsao shu
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זונג יאו לעומתו פיתח את סגנון קאי - שו שסגנונו אחיד , מובנה ושומר על כללי הכתיבה
בקליגרפיה הסינית . אחידותו וצורת כתיבתו הפכה אותו לסגנון פרקטי המביע את מוסכמות הכתיבה
.ולכן הוא שימש ומשמש עד היום למודעות , עיתונים , ולימוד בבתי ספר

 
 
 
כתב מובנה Kai shu
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(317-420)המזרחית Jin (265-616)המערבית Jin בזמן שושלת גין

פעלו מספר קליגרפים חשובים שהתמחו בסגנון כתיבה זורם ורץ

ההבדל בינו לבין הסגנון החופשי הוא , שהכתב הרץ משמר xing shu .
את מבנה הסימניות ואת הסדר והארגון בתוך תבניות וגדלים קבועים , שלא
כמו הסגנון החופשי אשר מוותר על כללים אלו . הכתב הזורםהוא יפה ואסתטי
ונכתב בצורה מאורגנת ומסודרת . מהיר , חצי מחובר . סגנון זה משמש היום.
כסגנון כתיבה עיקרי בסין
שכתב ספר תיאוריה חשוב Wei heng שלושת הקליגרפים החשובים בתקופה הזו הם
נחשבת לאישה הקליגרפיתMadam Weis בשם כללים לארבעת סגנונות הכתיבה , ביתו
החשובה ביותר והיא הוציאה ספר הדרכה ליציבה , כתיבה וסגנון , עודדה את
Wang Hsi chihs השימוש במכחול , נייר ודיו והיתה מורתו של מלך הקליגרפיה עד היום

.לשלמות Xing shu אמן שהתמחה בכל סגנונות הכתיבה והביא את כתיבתו בסגנון

 

 
 
 
כתב רץ Xing shu
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.בזמן השושלות הצפונית והדרומית (386-589) הודגש הביטוי האומנותי של הקליגרפיה הסינית
זו תקופה שבה סין  התפצלה לשתי מדינות , דרומית וצפונית . למרות התסיסה הפוליטית קליגרפים
הצליחו להגיע לדרגות גבוהות של ביטוי אומנותי על עבודות נייר ודרך בהאיי שהיא כתיבה על לוחות
אבן ומונומנטים . בתקופה זו התמסדו הכללים ועוצבו עקרונות שמלווים אותנו עד היום כגון , כתב
.בולט , מלכותי , תקיף . כתב טקסי ורוחש כבוד , כתב זורם אשר מאפשר למכחול את מרחב הביטוי
משיכות מכחול דקות . מודעות מלאה ליציבה , עידוד הרוח הקשבה והתבוננות. כל אלה יאפשרו גם
למתבונן ביצירה להרגיש את הלך הרוח של האמן ודרך הביטוי המודעת שלו . זה מאפשר
התמזגות של האמן עם העבודה והתמזגות של הצופה עם היצירה . בזמן שלטון שושלת טאנג החלו
להיפתח מוסדות מאורגנים ללימודי קליגרפיה . הקיסר העריץ את וואנג צי שי
שעבודותיו היוו מודל לחיקוי בתקופהזו . תקופת טאנג היוותה פריחה באומנות הקליגרפיה הסינית ,
.השירה , הפואמות , ציורי נוף ומוסיקה
אחד האמנים החשובים בתקופה זו הוא זואנג שואי , בכל פעם שהיה משתכר היה נתקף השראה
.כינויו היה זאנג המשוגע בשל הסגנון החופשי ,מלא ההשראה והעוצמה
.עד היום זואנג שואי נחשב כמלך הסגנון הרץ

 
Zhang Shui - זואנג שואי

 

 

 

 

 

 

Yen jen ching אמן חשוב נוסף הוא

.שהיה תלמידו של זואנג שואי

 
Yen jen Ching

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

,לשני האמנים הללו עבודות מרהיבות , עוצמתיות , עם משיכות מכחול המבטאות תנועה ,חופש
.השראה , עומק , עניין , זרימה משתנה , יציאה מתוך גבולות , דימיון , יצירתיות
בתקופת שושלת סונג (960-1179) חלה הרעה מסוימת במעמד הקליגרפיה הסינית בזמן מלוכתו של
מלך סונג הראשון . בעיקר בגלל בעיות פוליטיות רבות ומלחמות . במשך הזמן ועם התחלפות
.הקיסרים השתפר המצב והחלה פריחה מחודשת בתחום הקליגרפיה הסינית , השירה והציור
בזמן שושלת סונג פרח הקונפוציוניזם ותמך בערכי העבר והמסורת של ההיסטוריה הסינית.
ארבעה קליגרפים חשובים אשר פעלו באותה תקופה וכולם תלמידיו
של Yen jen ching    ( העבודה הכחולה )

TsaiHsiang , su shu , Huang ting jian , Mi fu


קיסר שושלת סונג, חויי זונג יצר סגנון כתיבה חדש שמאופיין בחדות , דיוק ועוצמה ייחודית . הכתב הוא
דק עם סיומות המאופיינות במנך מכחול או בסיום חד . דרך סגנון כתיבה זה ניתן להבין את הקשר
.בין אומנות הקליגרפיה לאומנות החרב
קיסר שושלת סונג Huei Zong

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתקופת שושלת סונג חלה בסך הכל נסיגה מסוימת בתחום הקליגרפיה , נסיגה שהמשיכה גם
לתקופת שושלת יואן . שני קליגרפים אשר התמקדו בפיתוח סגנון כתיבה אישי

Zao Meng fu ,Xien yu su

 
 
 
Zao Meng fu
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תקופת שושלת מינג (1368-1644) .לא הצטיינה גם היא בפריחה שאופיינה בזמן שושלת טאנג . גם
זו נחשבת תקופה שלא הטביעה את חותמה בעבודות יוצאות דופן וישנה גם ביקורת רבה על
הרשלנות והביקורתיות הרבה כלפי הקליגרפיה באותה תקופה. יש הטוענים בשל המוצא המנוגולי
של הקיסרות . יחד עם זאת עדיין יצרו מספר קליגרפים שאף שלא הטביעו את חותמם , מלבד בסגנון

.האישי

wang so ren

היה אחד הפילוסופים החשובים של הניאו קונפוציוניזם

Dong chi tsun
היה קליגרף וגם צייר והיה אהוד על חצר הקיסרות . הוא התמחה בחיקוי של סגנונות חופשיים
.Tsao shu

 
 
Wang so ren
Dong Chi Tsun
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתקופת שושלת צינג (1644-1911) החל משבר רוחני ותרבותי בשל איסור קיסרי להביע דיעה
פוליטית ובכלל זה כתיבת מילים שמשמעותן עלולה להוות איום על המשטר הקיסרי . התוצאה היתה
הפסקה של פעילויות ובתי ספר לקליגרפיה . אלו שבכל זאת רצו לעסוק בכך נאלצו לחקות מאסטרים
.מוקדמים ועבודות מפורסמות. נשתמרו הרבה עבודות מזמנים אלו מכל הסגנונות

אמן בולט שעסק בשיעתוק סגנון חריטה לקליגרפיה על נייר , שמו

Zhao Chih chian

Wu tsun shuo קליגרף וצייר נוסף של התקופה הוא

 
 
Wu Tsun Shuo
Zhao Chih chian
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה למעלה